מומחה בנזקי רעש וטנטון בעבודה
אדם ששמיעתו נפגעה עקב נזק רעש יכול לתבוע ולקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לשמיעתו.
מהו נזק רעש?
נזק רעש הינו חשיפה לעוצמות רעש גבוהות ומסוכנות והוא מתבטא בירידה בשמיעה. עוצמות הרעש החריגות גורמות לחבלה בתאי השיער הנמצאים בשבלול (איבר האוזן הפנימית), והאדם שנפגע מהן חווה ירידה זמנית או קבועה בשמיעה. מאחר ותאי השיער באוזן הפנימית אינם מתחדשים, הרי שפעמים רבות נזק הרעש הוא בלתי הפיך.
גורמים לנזקי רעש
המקרה הקלאסי של נזק רעש הוא אדם שנחשף מספר שעות ביום ולאורך תקופה ארוכה לרעש תעשייתי במקום העבודה. אך נזק מרעש אפשרי גם כתוצאה מחשיפה חד-פעמית למקור רעש חזק במיוחד. למשל, אדם העומד בקרבת צופר המשמיע אזעקה פתאומית.
מהי עוצמת הרעש המותרת במקום העבודה?
החוק קובע הגדרות ברורות מהן עוצמות הרעש המותרות במקום העבודה, ומהו זמן החשיפה המותר לכל עוצמה. ההגדרות לרעש מסוכן מתחילות ברעש שעוצמתו 85 דציבל. זהו רעש חזק למדי, שלא מאפשר לנהל שיחה, והחוק קובע שמותר להיחשף אליו עד ל 8 שעות ביום, לכל היותר, ובתנאי שהעובד ממוגן היטב באוזניות ומגני רעש.
מהו זמן החשיפה המותר לעוצמות גבוהות מ-85 דציבל?
כל עלייה קטנה בדציבלים מקטינה באופן משמעותי את זמן החשיפה המותר. למעשה, כל עלייה של 5 דציבלים בעוצמת הרעש מפחיתה את זמן החשיפה המותר במחצית. כלומר, לעוצמה של 90 דציבל מותר להיחשף עד 4 שעות בכל יום עם מיגון מתאים, לעוצמה של 95 דציבל מותר להיחשף עד שעתיים, וכן הלאה. מכאן, שגם חשיפה חד פעמית לעוצמות רעש גבוהות במיוחד עשויה לגרום לנזק.
האם הקשבה למוזיקה עם אוזניות או בזמן מסיבה עשויות לגרום לנזק רעש?
הכללים הם אותם כללים: ככל שרמת הרעש גבוהה יותר, כך זמן החשיפה המותר הוא קצר יותר. עם זאת, חשוב לדעת שאחרי מסיבה או אפילו מטווח ירי, יכולים בהחלט להופיע צלצולים באוזניים, ותחושה של ירידת שמיעה שהיא הפיכה, וחולפת לאחר מספר ימים.
כיצד תוכלו לבדוק מה עוצמת הרעש שאתם נחשפים אליה במקום העבודה?
המעסיק שלכם אמור להקפיד על כך שעוצמות הרעש שאתם נחשפים אליהן עומדות בסטנדרט שנקבע בחוק. ישנן אפליקציות שניתן להתקין על הטלפון החכם היכולות למדוד עוצמות רעש, כך שתוכלו לקבל אינדיקציה כללית עד כמה הרעש שאתם חשופים אליו בעבודה חזק. זכרו כי כל עוצמה מעל 85 דציבל נחשבת רעש מסוכן.
האם ניתן למנוע או להפחית נזקי רעש?
אפשר בהחלט להפחית את נזקי הרעש. בראש ובראשונה, יש להקפיד על מיגון נכון, הכולל אטמי אוזניים ומעליהם אוזניות אטומות לרעש. מיגון איכותי יכול למתן ולהפחית את עוצמת הצליל אליו אתם נחשפים ב-20 עד 40 דציבל. עם זאת, המיגון אינו מאפשר מניעה מלאה של הנזק, משום שהצלילים חודרים לאוזן גם דרך עצם הגולגולת, שאותה לא ניתן לאטום. לכן, החוק מחייב את מקומות העבודה לפתח מיכשור וסביבת עבודה שהם רועשים פחות ולא להסתפק רק במיגון.
מדוע נזק הרעש מלווה לעתים קרובות בטינטון?
אין לנו תשובה ברורה לתופעת הטינטון. ככל הנראה, מדובר ברפלקס לא מוצלח של הגוף בתגובה לנזק שנגרם לאוזן הפנימית. זהו רפלקס לא מוצלח היות והוא לא יעיל. בניגוד, למשל, לרפלקס הגורם לכל אחד מאיתנו למשוך את ידו מהאש ובכך להגן עליה, הרי שהטינטון אינו מונע את הנזק, ואף מהווה מטרד של ממש עבור מי שסובלים גם כך מנזק בלתי הפיך לשמיעה.
כיצד מטפלים בנזקי רעש?
נזק רעש קבוע הוא כאמור בלתי הפיך, כך שלא ניתן לבטל את הנזק שנוצר. לעומת זאת, בפגיעה שהיא מידית, כמו אדם שנחשף לפיצוץ או אזעקה, נהוג לטפל בעיקר באמצעות מנוחה מרעש למשך כמה ימים, עד שמתברר האם אכן מדובר בפגיעה זמנית או שמא מדובר בנזק קבוע. לעתים, בהתאם לנסיבות המקרה, מוסיפים לטיפול מתן סטרואידים, אך אין הוכחות ברורות לכך שזה עוזר.
האם ניתן לטפל בטינטון?
הטינטון מהווה מטרד רציני למי שסובל ממנו. הוא מלווה אותו לכל מקום, כל היום, ולא ניתן להעלים אותו.
מטרת הטיפול היא לסייע למטופל להתמודד עם הטינטון ולהפחית את ההפרעות שהוא גורם להן. שיטת הטיפול מותאמת לנסיבות המקרה. טיפול קוגניטיבי, למשל, מסייע למטופל ללמוד שיטות שונות להתמודד עם הטינטון.
אמצעי פשוט וזמין אחר שהוא בעל יעילות מסוימת הינו השימוש במיסוך (מוסבר בהמשך) . במקרים שבהם המטופל סובל גם מחרדה חזקה הנגרמת בשל הטינטון, נהוג לשלב טיפול תרופתי שמטרתו להפחית את החרדה.
מהו מיסוך?
מדובר בשימוש ברעש לבן המושמע ברקע. הרעש הלבן הוא תערובת של צלילים (הנשמע כמו רחש גלי ים) העוזרת לטשטש מעט את הטינטון והמפחיתה את עוצמת המטרד שהוא מהווה.
לאילו גופים ניתן להגיש תביעה בגין נזקי רעש?
הגשת תביעה בגין נזקי רעש מוגשת קודם כל למוסד לביטוח לאומי (או למשרד הביטחון, במדה ומדובר בעובדי כוחות הביטחון). קיימת יש טבלה המפרטת, בצורה ברורה ומדויקת, את אחוזי הנכות הניתנים לכל דרגת נזק לשתי האוזניים. בנוסף, ניתן לתבוע עד 10 אחוזי נכות בגין הטינטון. כך או כך, התביעה חייבת להיות מגובה בבדיקות שמיעה, בסיפור אמין של החולה ובתיעוד של הרקע שהוביל לירידה בשמיעה.
האם ניתן לתבוע גם את המעסיק בגין נזק רעש?
ניתן להגיש תביעה כנגד המעסיק אם אפשר להוכיח שהוא התרשל ולא ביצע את תפקידו על פי חוק. כלומר, לא סיפק את המיגון הראוי ולא פעל על מנת להפחית את עוצמות הרעש במקום העבודה.
בביטוח לאומי, לעומת זאת, מספיק להראות שיש קשר בין הרעש לבין הנזק על מנת שתהיו זכאים בפיצוי, אפילו אם המעסיק לא התרשל והקפיד על הוראות החוק. בכל מקרה, את התביעה רצוי להגיש קודם לביטוח לאומי ורק אחר כך כנגד המעסיק.
איך נדע שירידה בשמיעה היא תוצאה של נזק רעש?
המשותף לירידה בשמיעה עקב גיל ועקב חשיפה לרעש היא העובדה שבשני המקרים הנזק הוא בשתי האוזניים ובתדירויות הצליל הגבוהות. לכן, קשה להבדיל בין שני הגורמים ולא פעם ישנם דיונים בין מומחים בסוגיה זו, המלווים בהתלבטויות רבות. על מנת להכריע בסוגיה צריך, ראשית, סיפור מתאים של חשיפה לרעש.
בנוסף, ישנם הבדלים קטנים בעקומות הסף של בדיקת השמיעה, העשויים לסייע בהכרעה. בירידה בשמיעה בשל חשיפה לרעש בעוצמה מסוכנת הנזק הוא מקסימלי בסביבות 4000 הרץ, ואז הולך ופוחת בשאר התדיריות הגבוהות. בירידה בשמיעה עקב גיל, לעומת זאת, הנזק מתפרש על כל טווח הצלילים הגבוהים.
חוות דעת מומחה לנזקי רעש יכולה לסייע בתביעה?
ראשית, חוות הדעת יכולה לתמוך בתביעת הנכות המוגשת לביטוח לאומי ולסייע בהוכחה שנזק הרעש תואם להגדרות החוק. בנוסף, חוות הדעת כוללת חישוב של אחוזי הנכות, על סמך מספר בדיקות שמיעה. כמו כן, חוות הדעת של רופא מומחה בנזקי רעש היא הכרחית בכל דיון בבית משפט, כולל במצב של הגשת תביעה כנגד המעסיק.
לעיתים קרובות, חוות הדעת דנה בהערכת התרומה של נזק מרעש לירידה בשמיעה לעומת נזק הנגרם מסיבות אחרות כמו ליקוי מולד, גיל המטופל, וחשיפה לתרופות שפוגעות בשמיעה. ניקח, לדוגמה, אדם בן 60 התובע את ביטוח לאומי בגין נזק רעש בעבודה ושבעבר קיבל טיפול כימותרפי מסוים לסרטן, הידוע כפוגע בשמיעה. במקרה הזה, מעבר להערכת אחוזי הנכות, יש צורך להעריך את מידת התרומה של הרעש למצב שמיעתו לעומת מידת התרומה של הטיפול הכימותרפי. לבסוף, חוות הדעת של מומחה אוזניים מתייחסת גם לנכות שנגרמת עקב טינטון.
שנהיה בריאים!